WhatsApp
מוקד טלפוני
עובדים זרים בישראל – כל מה שרציתם לדעת
דוח של רשות האוכלוסין וההגירה מינואר 2019, מצא כי בדצמבר 2018 שהו בישראל כמעט 115,000 עובדים זרים, 14% מהם באופן לא חוקי.
כמעט 50% מהם עוסקים בתחומי סיעוד ו-25% נוספים מועסקים בחקלאות. מדינות המוצא העיקריות הן; פיליפינים, הודו, מולדובה, סין ותאילנד.
למה בעצם צריך עובדים זרים?
העסקת עובדים לא ישראליים תורמת להתרחבות ענפים בהם נדרשת עבודה זולה, ההשפעה של העסקת עובדים זרים על מחירי מוצרים והשירותים בתחומים הרלוונטים היא ישירה, ועבור הצרכן, לרוב, היא חיובית כלומר; משמעה מחיר זול יותר.
במקום להשקיע בטכנולוגיות, או לחילופין לשלם לעובד ישראלי שכר גבוה יותר על כל החובות הסוציאליות המשתמעות מכך- עובד זר הוא זול יותר.
בהשוואה למדינות אחרות בעולם, אחוז העובדים הזרים בישראל הוא בין הגבוהים, כמעט כפול מהמקובל בעולם המערבי.
כיצד המצב הזה משפיע על ישראל כמדינה של חדשנות וידע, מדינת הסטרט-אפ?
ובכן דוח של המכון לדמוקרטיה טוען כי כי היקף התופעה משמר תעשיות של עבודה זולה, בתפוקה נמוכה, והופך עסקים מסויימים לבעלי תלות גבוהה, ולעיתים אף בלעדית, בעובדים זרים. חשוב לציין כי החוק במדינת ישראל מחייב להעניק לעובד זר את אותם התנאים להם זכאי אזרח ישראלי; שכר מינימום על פי חוק, תשלום דמי נסיעה ופיצויי פיטורים ועוד.
בניגוד לחשיבה המקובלת , מרבית העובדים הזרים אינם נוטלים מקומות עבודה מאזרחי ישראל שכן הם מועסקים בעבודות שיש להן ביקוש נמוך מצד עובדים ישראלים וענפים כגון סיעוד, חקלאות והבנייה משוועים לידיים עובדות.
בעוד שההשפעה על המחיר עבורנו, הצרכנים, היא לרוב חיובית; כיצד זה משפיע על החברה עצמה?
דוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה טוען כי מערך העובדים הזרים בישראל הוא כבר חלק של ממש מעולם התעסוקה הישראלי ולא רק זו אלא שהפכו להיות חלק מהנוף החברתי.
קבוצת התעסוקה הגדולה ביותר כאמור, היא עובדים זרים המועסקים בתחום הסיעוד- נכון יותר לומר עובדות זרות. אלו מגיעות לכאן לבד, בשל אופי העבודה, שהוא לרוב טיפול באנשים מבוגרים, אשרות העבודה הן בעלות תוקף ארוך במיוחד, לכן השהות שלהן בישראל היא ארוכה. במהלך זמן זה הן מוצאות חוגים חברתיים, מצטרפות לקהילות, פעמים רבות מכירות בני ובנות זוג ומקימות משפחות- גם מעורבות עם ישראלים וישראליות.
ברור שיש לכך השפעות ארוכות טווח המחייבות מחשבה בדרגים הפוליטיים לגבי גורלם ועתידם של זוגות כאלו שלא לדבר על ילדי עובדים זרים אשר נולדו וגדלו בישראל.
ובכן בתחומי תעסוקה מסויימים, מדינת ישראל היא זו שמעודדת הבאה של עובדים זרים על ידי הסכמים עם מדינות המוצא.
השאלה שרבים מאיתנו לא שואלים, היא מדוע בוחרים העובדים הזרים להגיע דווקא לישראל.
ובכן בתחומי תעסוקה מסויימים, מדינת ישראל היא זו שמעודדת הבאה של עובדים זרים על ידי הסכמים עם מדינות המוצא. כך למשל ישנם עובדים זרים רבים מטורקיה ומסין בתחום הבנייה ועובדי חקלאות מתאילנד.
עובדים זרים רבים מגיעים לכאן על מנת שיוכלו לפרנס בצורה טובה יותר את בני משפחותיהם ולבצע העברת כספים לחו”ל ישירות אליהם במדינות המוצא. במקרים רבים המשכורות הממוצעות במדינות המוצא נמוכות בהרבה מהשכורות להן הם זכאים כאן.
לכן מרבית העובדים הזרים מעבירים את רוב משכורתם למשפחתם שנותרה בארץ מולדתם.
כיצד מעבירים 115 אלף עובדים זרים את כספם למשפחותים במדינות המוצא?
רוב עובדים הזרים יבחרו להעביר את כספם בצורה מהירה דרך חברות למתן שירותים פיננסים כגון GMT או דרך סניפי דואר ישראל.
שירותי GMT מציעים לעובדים הזרים 2 אופציות עיקריות;
איסוף מזומן – העברת מזומנים למוטב באמצעות קוד סודי.
זיכוי חשבון בנק – הפקדת מט”ח לחשבון בנק בכל העולם.
למה להשתמש בשירותי חברות פיננסיות שאינן בנקים?
ובכן התשובה לכך היא פשוטה- זמינות, מחיר ושירות מקצועי ומעולה.
בעוד שדואר ישראל הוא בעל פריסה קטנה יותר של סניפים, תורים ארוכים, עמלות שירות והמרה גבוהים במיוחד. חברת GMT עובדת עם 13 פרטנרים בינלאומיים, ומאפשרת העברות כספים לכמעט חצי מיליון נקודות איסוף ברחבי הגלובוס, ולא רק זאת – לחברת ג’י.אם.טי 250 סניפים בפריסה ארצית ושעות פעילות נוחות במיוחד. כל אלה מבטיחים תורים קצרים ומחירים תחרותיים.
להבדיל מבנקים שאינם משרתים לקוחות נטולי חשבון ושירותי דואר ישראל אשר מעניקים שירות העברות כספים כחלק שולי מתוך מיגוון רחב יותר של שירותים, העברות כספים לאיסוף במזומן לחו”ל הוא השירות העיקרי בו מתמחה חברת GMT, כתוצאה מכך עובדי החברה וסוכניה מצליחים להעניק שירות מקצועי אשר מותאם, ומתפתח, בהתאם לדרישות הלקוח.
