בשבוע שעבר ירד שער היורו אל מתחת ל – 4 שקלים, לראשונה מאז יולי 2017.
שוק המט”ח הוא השוק הנזיל והמשפיע ביותר בעולם, ובעל אימפקט ניכר גם על שווקי ההון.
ההערכה היא כי ווליום המסחר היומי בשוק זה הוא כ-4 טריליון דולר אמריקאי. (מקור: אתר Wikipedia)
מטרתו היא לספק שירות לפעילות המסחר כלומר תנועות הון גלובליות של חברות עסקיות הפועלות במדינות שונות.
לפיכך, את עיקר ההשפעה על שינויים משמעותיים בשיעור מט”ח מול השקל, המטבע המקומי, נוכל לראות על משקיעים גלובליים וחברות גלובליות.
כל התחזקות גוררת עלייה בהוצאות היצואנים ומורידה את יוקר המחייה במוצרי יבוא לציבור בארץ.
תחום המט”ח בדומה למכשירים פיננסיים אחרים, סטה מייעודו וכיום ניתן לראות כי הפך לאבן שואבת עבור פעילות משקיעים גלובליים והשקעות במטבע חוץ ובריביות.
מפתיע לגלות שחברות עסקיות אשר סוחרות במטבע חוץ ואת לעל מנת לאפשר את המימון של פעילות היבוא והיצוא שלהן, מהוות כ-10% בלבד משוק זה, וכי ה-90% הנותרים הם משקיעים גלובליים העוסקות בתנועות הון על פני הגלובוס.
גם במקרה הזה, העולם מקבל תזכורת לכך שפוליטיקה וכלכלה הן כלים שלובים.
ובכל זאת, הירידה הנוכחית מתחת לשער 4 שקלים היא בעיקרה סימבולית.
בעקבותיה הירידה העקבית בשער הפאונד הבריטי.
חוסר היציבות הפוליטי בעקבות הברקזיט בבריטניה והבחירות הגורליות לפרלמנט שנערכו בסוף חודש מאי הוא זה שהצניח את שער היורו אל מתחת לרמת ה-4 שקלים.
בבריטניה הבנק המרכזי עדכן את תחזית הצמיחה לשנת 2019, והוריד אותה כלפי מטה:
מ-1.7% ל-1.2%- מדובר בשיעור הנמוך ביותר מאז משבר הסאב פריים בשנת 2008.
האטה זו נמשכת עוד מ-2018 ומשתקפת גם בפעילות מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת.
מי שיחפש לברוח מהקור הבריטי יתקשה לעשות זאת גם במבט של שנה קדימה:
הצמיחה צפויה לעמוד על 1.5% במקום אומדן קודם של 1.7%.
גם הברקזיט נותן רוח גבית למגמה זו.
כלכלנים רבים מעריכים כי הבנק המרכזי בבריטניה צפוי להוריד את הריבית כדי להתמודד בצורה יעילה יותר עם האתגרים הנוספים הצפויים לכלכלה הבריטית, וזאת במקרה של הברקזיט הצפוי לצאת לאור ללא השינויים שביקשה ראש הממשלה היוצאת, תרזה מיי, מהאיחוד האירופי.
בנוסף, מיי ניסתה להוביל בפרלמנט מהלך של יציאה למשאל עם שני לגבי הברקזיט, ולבסוף התפטרה.
ארגון ה-OECD צופה צמיחה שנתית עולמית בשיעור של 3.2%, אבל על פי ארגון הסחר העולמי ב-2% בלבד ב-2019- שיעור שלא מאפשר צמיחה ברמת התעסוקה וברמת החיים.
על פי הארגון, הסחר העולמי צפוי לגדול ב-2% בלבד ב-2019, וכאמור לפעילות זו יש השפעה משמעותית על שוק המט”ח.
מעבר לסדר הפוליטי והכלכלי החדש שאירופה ניצבת לפתחו, מעבר לים, יש גם את מלחמת הענקיות ארה”ב וסין.
הממשלה הסינית מצידה מסיטה את כובד המשקל מפעילות ייצוא אל השוק המקומי.
ניתן לומר שהעולם נמצא בחוסר ודאות, והוא אחד המצבים הלא מועדפים על שווקים כלכליים.
בעוד הדולר נתפש כעוגן שבורחים אליו במצב כזה, נראה שמטבע היורו איבד ממעמד יוקרתי זה מאז המשבר הכלכלי ביוון.
העולם מקבל פעם נוספת תזכורת לכך שפוליטיקה וכלכלה כרוכים זה בזה: פתרון המשברים הפוליטיים יביא לכך שגם הבעיות הכלכליות תתייצבנה.
ייעוץ מקצועי בכתיבת המאמר: מיכאל טייר, חבר דירקטוריון בחברת GMT.