על תשתיות לאומיות מתכוונים בדרך כלל למשק האנרגיה – אספקת חשמל, גז ודלקים, משק המים – מים בברזים, השקיה לחקלאות ומערכות טיהור שפכים, קולחין וביוב ותחבורה – שדות תעופה, נמלים, רכבות, תחבורה ציבורית וכבישים.

מזה שנים רבות ובמסגרות שונות (פיקוד העורף, רח”ל) מתבצעת היערכות בגופים אלה למצבי חירום. באופן טבעי התרחיש השגרתי ביותר היה מלחמה. אם כי, תרחישי רעידות אדמה ומגיפות נכחו גם הם. הגופים המשקיים של התשתיות הלאומיות נערכו, הכינו עבודת מטה ואף תרגלו תרחישים.

הסיבה לזה ברורה מאליה. תשתיות לאומיות קריטיות להמשך החיים גם במצבי משבר. אנו זקוקים להמשך עבודה של תחנות הכח, לחשמל זורם למפעלים ולבתים, למים בברזים, לביוב מתפקד ולמערכות תחבורה ארציות ובינלאומיות מתפקדות.

יש לחשוב גם על הבנקאות והתעשייה הפיננסית כעל תשתית לאומית. אנו רגילים לחשוב על בנקים כעל גופים שעוסקים באיזון. מחד קבלת עודפי כספים ומאידך העמדת אשראי בעיקר למטרות צמיחה. אך ישנה זווית נוספת והיא העיסוק בתשלומים. זרמי כסף אדירים מנותבים בין חשבונות הבנק אם באמצעות מס”ב – המסלקה הבינבנקאית – בתשלומי שכר, קצבאות, מיסים ובתשלומים לספקים, ואם באמצעות שב”א – שירותי בנק אוטומטיים – המאפשרים את הפעילות של הרכישות הקמעונאיות בכרטיסי אשראי ומשיכות הכספים בכספומטים. מדובר על נפח עצום של טרנזקציות (מאות מיליונים עד מיליארדים בשנה) ומחזורי פעילות עצומים (מאות מיליארדים עד טריליונים בשנה). פעילות זו משולה לזרימת מים בצינורות וחשמל בקווי המתח שבלעדיהם השוק לא יוכל לשרוד.

קל לדמיין איך פגיעה בתשתיות המים או החשמל, למשל, יכולה לשבש את החיים ואף לסכן אותם. אולם, גם פגיעה בצינורות התשלומים יכולה לגרום לשיתוק פעילויות חיוניות, לפגיעה בשרשראות אספקה ולמחסור בצרכים חיוניים.

בשנים האחרונות עולה יותר ויותר התובנה ששרידות המערכת גבוהה יותר ככל שהמערכת מבוזרת יותר. כאשר אין גורם קריטי אחד שיכול לקרוס ולהשפיע על כל המערכת, המערכת חסינה יותר. בעולם הפרה דיגיטלי ביזור היה לא יעיל כיוון שייצור ביחידות גדולות היה זול בהרבה מיצור ביחידות קטנות. בשנים האחרונות בארה”ב ישנן התארגנויות של יצירת חשמל באמצעות אנרגיית שמש המופקת מלוחות סולריים על גגות ברמה של שכונות, כמה עשרות בתי אב. מסתבר שפרישה כזו היא אידיאלית מבחינת התייעלות ושרידות.

מודל זה יכול להיות מיושם גם בעולם הפיננסי כאשר גופי פינטק יכולים לחבר גופים הצורכים שירותי תשלומים באופן מבוזר תוך יצירת מסלולי תשלומים בין הבנקים, המסלקות וחברות כרטיסי האשראי לבין השוק במקביל לצינורות העברה הקיימים. הציות והרגולציה יכולים לקבל מענה נאות באופן דיגיטלי, כך שהרגולטור יקבל את הדיווחים הנדרשים והנחיותיו יישמו באופן מלא.

עידן זה של הקורונה יעודד – כך אנו מאמינים – את קובעי המדיניות לתמוך בהתפתחות המשק בכיוון זה, מדיניות שתאפשר חוסן ושרידות משופרים.

טקסט: מיכאל טייר, חבר דירקטוריון בחברת “GMT”

תמונה ראשית: Deva Darshan, Unsplash

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

נוסעים לחו”ל? 7 טיפים להתנהלות פיננסית נכונה בזמן חופשה

העולם מתחיל להראות סימני חזרה לשגרה ורבים מתכננים את החופשה הקרובה. רגע לפני שאתם רוכשים כרטיסי טיסה ליעד המועדף הנה

5 טיפים לחגיגות נובי גוד – קורונה סטייל

אולי אנחנו מתחילים להרגיש את הסוף, אבל בואו נודה שאת השנה האזרחית החדשה לא נחגוג במסיבה רבת משתתפים כמו שהתרגלנו.

האתגרים החדשים העומדים בפני חברות כרטיסי האשראי

מיכאל טייר, חבר דירקטוריון בחברת “GMT”, מסביר איך הטכנולוגיה וחברות הפינטק מאיימות על עולם הבנקאות הקלאסית.