במאניגרם מסבירים מדוע העולם צריך להיגמל ממזומן

במאניגרם מסבירים מדוע העולם צריך להיגמל ממזומן

logo gtm

10.06.2019 מתוך The Marker

במאניגרם מסבירים מדוע העולם צריך להיגמל ממזומן

הכסף המזומן כאן, וכנראה יישאר עמנו עוד זמן רב. התפוצה המתרחבת של אמצעי תשלום חלופיים אינה צפויה להכחיד אותו בקרוב – לא בישראל, וגם לא במרבית המדינות האחרות.

תזכורת לכך אפשר היה לקבל לפני שבועיים – כשהבנק המרכזי של אירופה (ECB) הכניס למחזור שטרות חדשים של 100 ו-200 יורו שישמשו לצד הישנים. בדף מידע שפירסם לכבוד המאורע, הזכיר ה-ECB כי הביקוש לכסף מזומן בגוש היורו צומח בכ-4% בשנה – מהר בהרבה מאוכלוסיית אירופה; וכי מספר שטרות היורו במחזור זינק פי שלושה מאז תחילת השימוש בהם ב-2002, לכ-21 מיליארד. ב-ECB ציינו כי נכון ל-2016, נעשו 79% מהעסקות בגוש היורו בכסף מזומן; ובשווקים, ברים ומסעדות – כ-90% מהעסקות. גם בישראל, שבה נכנס לתוקף ב-2019 החוק לצמצום השימוש במזומן, מחזור המזומן עדיין גדל בקצב שנתי של 3%–6%.

ישראל מפגרת בתחום התשלומים

עליית הביקוש למזומן מתרחשת חרף מאמציהם של ממשלות ורגולטורים לרסן את השימוש בו ולעודד את המעבר לאמצעי תשלום שהעסקות בהם מתועדות, ולכן קשה יותר להשתמש בהם לפשיעה וכדי לחמוק מתשלום מסים. שחקנים ותיקים בענף התשלומים, כמו בנקים וחברות כרטיסי אשראי, וגם חדשים, כמו סטארט־אפים מסוגים שונים, מנסים להבטיח לעצמם מקום בענף.

הביקוש למזומן ממשיך לגדול - אבל במקביל, אמצעי תשלום דיגיטליים תופסים מקום חשוב יותר בכל העולם ■ ריצ'רד מרדית, בכיר בחברת העברת הכספים הבינלאומית מאניגרם, מסביר אילו מכשולים עומדים בפני חברות טכנולוגיה שרוצות להשיג דריסת רגל בענף

בנק ישראל מקדיש גם הוא תשומת לב רבה מבעבר למערכות התשלומים במשק. בבנק בוחנים זה כמה שנים את הקמתה של מערכת לתשלומים מהירים, וכיום כבר מבינים בו כי ישראל מצויה בפיגוראחר מדינות אחרות בתחום זה – וכי רצוי להאיץ את התהליך.

"מדינות מסוימות בסקנדינוויה, ובמידה מסוימת הולנד, הן כבר כמעט נטולות מזומנים", אומר ריצ'רד מרדית מחברת מאניגרם אינטרנשיונל (MoneyGram), המתמחה בהעברות כספים בינלאומיות. "בישראל יש עדיין מזומן במערכת, אבל הרגולטורים מעודדים את המעבר לאמצעים אחרים. אפילו במדינות מתפתחות, למשל באפריקה, יש מאמצים לדחוק את המזומן אל מחוץ למערכת".

מאניגרם משרתת לקוחות ברחבי העולם המעוניינים לשלוח כסף למדינות אחרות – ובראשם מהגרי עבודה המעבירים את משכורתם למשפחות שהשאירו במדינת המוצא שלהם. היא והמתחרה הגדולה שלה, ווסטרן יוניון, מסתמכות באופן מסורתי על לקוחות שהגישה שלהם לבנקים המסורתיים מוגבלת. מרדית מנהל במאניגרם את הקשרים עם השותפים האסטרטגיים של החברה בשוקי דרום אירופה ובישראל – שבה השותף הזה הוא GMT, המספקת שירותים פיננסיים ומשתפת פעולה עם יותר מ-200 צ'יינג'ים.

לא רק מהגרי עבודה שולחים כסף

ענף התשלומים והעברת הכספים עבר תהפוכות חוזרות ונשנות בעשרות השנים האחרונות. קורות החיים של מרדית עצמו מעידים על כך: לפני 20 שנה הוא הועסק באמריקן אקספרס, במחלקה שעסקה בפעילות המחאות הנוסעים של החברה במולדתו, דרום אפריקה. המחאות הנוסעים המסורבלות כמעט עברו מן העולם מפני שהוחלפו באמצעים נוחים יותר.

"האסטרטגיה שלנו היא מעבר לערוצים דיגיטליים", אומר מרדית. האפליקציה שפיתחה מאניגרם מאפשרת ללקוחות במדינות רבות לשלוח כספים באמצעות החברה בלי להתייצב פיזית בנקודת שירות.

"אני בטוח שלהרבה אנשים יש עדיין המחאות נוסעים שמוחבאות באיזשהו מקום", אומר מרדית בצחוק, ומוסיף כי הצורך שהן שירתו עדיין קיים: "אנשים צריכים להעביר כסף ממקום למקום – מפני שהם מהגרים ממקום למקום, וימשיכו להגר".

מאניגרם פועלת כמעט בכל מדינות העולם, בדגש על אזורים עתירי הגירה נכנסת או יוצאת. "העברות כספים נכנסות למשקי בית הן חלק משמעותי בתמ"ג של מדינות מסוימות, כמו בנגלדש וסרי לנקה", אומר מרדית, אבל מוסיף כי לשירותי העברת כספים יש ביקוש גם בכלכלות המפותחות. "אני, למשל, מתגורר בספרד, ויש לי שתי בנות שלומדות בבריטניה – ואני יכול לשלוח כסף באמצעות מאניגרם היישר לחשבונות הבנק שלהן".

ערן סרוק, יו"ר GMT, אומר: "בישראל עובדים כיום, למשל, לא מעט טבחים יפנים שמשתכרים יפה, והם מעבירים את כספם הביתה – אבל יש לנו גם לקוחות ישראלים רבים. תרמילאים שיוצאים לחו"ל יכולים להעביר כסף דרכנו ל'ענן', ואז למשוך אותו מכל מקום בעולם במזומן, בלי צורך בכרטיס אשראי. ויש אפילו אנשים שיוצאים למסע קניות בפריז, ואז מגיעים לתקרה של כרטיס האשראי וזקוקים לכסף. במשפחות רבות, ובייחוד במגזר הערבי, יש סטודנטים שלומדים בחו"ל, ויש גם עולים מרוסיה ששולחים כסף מדי חודש לבני משפחה שנשארו שם".

המזומן עדיין כאן

הזדמנות ליזמים – ולרגולטורים חרוצים

הצרכנים במדינות המפותחות התרגלו לקבל רבים מהשירותים הפיננסיים שלהם בעלויות נמוכות או אפסיות – אבל העברות כספים בינלאומיות נותרו במקרים רבים שירות יקר, במערכת הבנקאות ומחוץ לה. באירופה, המצב הזה מעורר את תשומת לבם של הרגולטורים.

"מהגרי עבודה ממדינות שרמת ההכנסה בהן נמוכה ובינונית משלמים בממוצע כ-14 דולר על העברה של 200 דולר למדינת המוצא שלהם", אמר במאי בנואה קרה, יו"ר הוועדה לענייני תשלומים ותשתיות שווקים (CPMI) הפועלת מטעם הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS). קרה, המשמש גם חבר הנהלה ב-ECB, דיבר בכנס שנערך בבזל.

"במלים אחרות", הוסיף קרה, "תשלומים חוצי גבולות נוטים להיות אטיים ויקרים יותר, ושקופים פחות, מתשלומים מקומיים – ולכן אין פלא שרבים פונים ל'תשלומי צללים', כגון רשתות פיננסיות בלתי־פורמליות או פלטפורמות בלתי־מפוקחות של מטבעות קריפטו, שאין בהן אבטחת סייבר הולמת, ניהול סיכונים בסיסי, ודאות משפטית או הגנה על הצרכן".

ב-ECB פועלים בשנים האחרונות להגברת האינטגרציה בין מערכות התשלומים במדינות אירופה השונות. המאמצים הביאו לכך שהעמלות על העברות כספים ביורו בתוך גוש היורו הן כמעט אפסיות. לעומת זאת, העברות ביורו למרבית מדינות אירופה שאינן משתמשות ביורו, למשל בולגריה, עדיין מחויבות בעמלות משמעותיות.

בפני הרגולטורים הפיננסיים באירופה ומחוץ לה עומדת כיום הזדמנות להגביר את התחרות בשוק זה. את הכפפה יכולים להרים גם יזמים שיפתחו דרכים חדשות להעברת כספים. לדברי קרה, יותר ממיליארד בוגרים בעולם שלא היו להם חשבונות בבנקים או במוסדות פיננסיים אחרים פתחו חשבונות כאלה מאז 2011 – לא מעט הודות לטכנולוגיה. עם זאת, הוסיף, נכון ל-2017, לכ-30% מהאוכלוסייה הזאת עדיין לא היתה גישה לשירותי תשלום.

עוצרים העברות כספים חשודות

העברות הכספים הבינלאומיות בין יחידים (remittances) בכל העולם מסתכמות כיום ביותר מחצי טריליון דולר בשנה, ושירות כמו זה שמספקת מאניגרם הוא חיוני לאנשים רבים. רמז לחשיבות שלו אפשר היה לקבל ב-2017, שבה סוכם על מכירת מאניגרם ב-1.2 מיליארד דולר ל-Ant Financial מקבוצת עליבאבא הסינית, אבל אז הוטל וטו על העסקה מטעם הוועדה להשקעות זרות בארה"ב (CFIUS). מניית מאניגרם איבדה יותר מ-90% בשנתיים האחרונות, והחברה נסחרת כיום סביב שווי של 82 מיליון דולר בלבד.אתם לא מודאגים מכך ששחקנים חדשים ודיגיטליים ייכנסו לשוק ויעקפו אתכם?

"יש הרבה שחקנים חדשים בתחום", אומר מרדית. "מי שיחפש באינטרנט 'העברת כספים לחו"ל' יוכל להתרשם מכך בקלות. אבל במדינות רבות השוק כבר בוגר, ויש הבדל בין היחס שהצרכנים נותנים לחברה חדשה לבין זה שמקבל שחקן ותיק וגלובלי. הצרכנים אולי יתנסו בדברים חדשים, אבל יש הרבה ערך למותג שלנו".

ומה אם ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואמזון יגבירו את הפעילות שלהן בתחום?

"ייתכן שהן יעשו זאת, וכמוהן גם חברות כמו Airbnb ואובר. יש הרבה מה ללמוד מכך – אבל אצלנו העברת כספים היא שירות הליבה, בעוד שלהן יש עסקים אחרים".

לדברי מרדית, מאניגרם מנסה להציע ללקוחותיה חבילה הכוללת שירות אמין, מהיר, בטוח, ובמחיר תחרותי – ובשנים האחרונות פועלת כדי להתאים את עצמה לחדשנות טכנולוגית וגם לדרישות המתהדקות של רגולטורים ברחבי העולם בנושאים כמו מניעת הונאות והלבנת הון. "הוצאנו כסף רב כדי לשפר את מערכות הציות שלנו ולעצור עסקות שחשודות כקשורות בהונאה או הלבנת כספים", אומר מרדית. עשרות מיליוני דולרים מהכסף הזה, לצערה של החברה, שולמו בהסדר עם הרשויות בארה"ב, שטענו כי מאניגרם לא עצרה עסקות בעייתיות.

לדברי מרדית, "אנחנו עורכים תהליך הכר את הלקוח (KYC) ועובדים עם סוכנויות ממשלתיות במדינות שונות כדי לוודא שאנשים שאסור להם להשתמש במערכת ייחסמו. כל מי שמעביר כספים דרכנו צריך להיות מזוהה, וישאלו אותו מהיכן בא הכסף ומדוע הוא רוצה להעבירו".

סגירת תפריט