"משימה לא פשוטה": הקושי הכלכלי של הישראלים שרוצים להיות רופאים

"משימה לא פשוטה": הקושי הכלכלי של הישראלים שרוצים להיות רופאים

logo gtm

21.02.2020 מתוך מעריב

"משימה לא פשוטה": הקושי הכלכלי של הישראלים שרוצים להיות רופאים

החלום של צעירים רבים ללמוד רפואה באירופה, הופך להוצאה של מאות אלפי שקלים עבור הוריהם. שלושה מהם מספרים את כל מה שחשוב לדעת לפני שמשלמים את החשבון

רופאים בחדר ניתוח (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)"יש לי תמיכה כלכלית מלאה של 100% מהמשפחה. בלי התמיכה שלהם פשוט אי אפשר לממן את הלימודים", אומר דניאל זייד, 28, מאילת, הלומד שנה רביעית רפואה באוניברסיטת זגרב בקרואטיה.

קריסת מערכת הבריאות בארץ לא מרתיעה מאות סטודנטים ישראלים לצאת מדי שנה ללימודי רפואה בחו"ל ולהשקיע בכך סכומים עצומים. פעמים רבות הוריהם אף נדרשים לקחת הלוואות כדי לממן את חלומם של הילדים. "אין לך מושג כמה זו משימה לא פשוטה", אומר זייד. "שכר הלימוד שלי הוא 9,000 אירו לשנה. אבל בגלל שמספר הסטודנטים, ביניהם ישראלים, שרוצים ללמוד רפואה בפרויקטים בינלאומיים בשפה האנגלית, עולה – גם הסכומים עולים. למשל, מי שמתחילים ללמוד עכשיו, משלמים כבר 12,000 אירו בשנה. מכיוון שהתחלתי ללמוד ב־9,000 אירו לפני ארבע שנים, אז אני ממשיך עם אותו הסכום"שכר הלימוד הוא אומנם ההוצאה העיקרית, אך ממש לא היחידה. "אני גר בזגרב בדירה עם שותף ישראלי", מספר זייד. "יחד, אנחנו משלמים 600 אירו לחודש, כולל חשבונות. המחיה – אוכל ושכירות – מגיעה לכ־11,000 אירו בשנה, כ־1,000 אירו לחודש לבן אדם".

אז איך מסתדרים?
"כאמור, יש לי תמיכה מלאה מהמשפחה. כמו כן, בקיץ, כשאני מגיע ארצה לחופש, אני עובד כדי לסייע במימון התואר. את יכולה לתאר לך מה זה סטודנט לרפואה שלומד 24/7 ואז בחופשה שלו צריך לעבוד. זה מאוד קשה. לפני שנתיים נפתח לי הפיקדון הצבאי. גם זה עזר".

זייד מספר שבכיתה של התוכנית הבינלאומית יש בממוצע 50 סטודנטים: מגרמניה, ארה"ב, סין, שוודיה, קרואטיה ומדינות נוספות. "בכיתה שלי לומדים 17 סטודנטים ישראלים", הוא מספר. "אנחנו בערך 100 ישראלים במצטבר, הלומדים בין שנה ראשונה לששית. המספר הזה הולך וגדל כל שנה.

זו גם הסיבה שמעלים את שכר הלימוד. רואים שיש דרישה. יש לנו כאן את הקהילה היהודית שמאוד עוזרת ותומכת. הרב פיני זקלס מבית חב"ד בזגרב מזמין אותנו לכל חג ולארוחות שישי".

על התואר זייד מסתכל כסוג של השקעה משפחתית. "ברגע שיהיה לי את הכלי הזה, את תואר הדוקטור, ואדע שאוכל לטפל באנשים הקרובים אלי – הרי שמבחינתי כבר החזרתי את ההשקעה", הוא אומר. "כמו כן, בשבילי זו גם מורשת. אני נכנס לנעליים מאוד גדולות. סבא שלי, ד"ר חיים זייד ז"ל, היה מרדים בבית החולים באילת. אני שואף להמשיך את השושלת בתור דוקטור זייד ג'וניור.

כמובן שהיעוד שלי הוא לחזור בעוד שנתיים הביתה ולעבוד בארץ. אבל עם ההכשרה שאני רוכש פה, אני גם יכול לבחור לעבוד ברחבי העולם ולרכוש את הידע המקצועי הטוב ביותר".

לא לעשירים בלבד
כאמור, לימודי רפואה בחו"ל הם עניין מאוד יקר. אבל לדברי ד"ר משה כהן, מייסד ומנכ"ל חברת "מדיקל דוקטור", שמכינה סטודנטים ישראלים ללימודי רפואה בחו"ל, לא מדובר בחלום לעשירים בלבד. "משפחות עושות מאמצים כבירים כדי לממן את הלימודים לסטודנטים ולהגשים להם את החלום", הוא מספר. "רוב ההורים של הסטודנטים האלה הם אנשים עם הכנסה ממוצעת פלוס. רבים מהם פשוט עושים מאמצים אדירים, לפעמים לוקחים הלוואות ואפילו משכנתה כדי לעזור לילד ללמוד".

אם בארץ שנת לימודים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם, עולה 10,259 שקל, ולתואר שני 13,863 שקל בשנה, הרי שלדברי כהן, בחו"ל ממוצע שכר הלימוד בשנה הוא 50,000־60,000 שקל. "כיום, המדינות המובילות בקרב ישראלים בלימודי רפואה בחו"ל הן צ'כיה, ליטא וקרואטיה", הוא אומר. "רוב הישראלים לומדים בחו"ל באוניברסיטאות ציבוריות. אבל באיטליה, למשל, בגלל הביקוש הרב, תנאי הקבלה לאוניברסיטאות הציבוריות הם מאוד קשים. סטודנטים רבים פונים שם לאוניברסיטה פרטית, למשל, 'הומניטס' במילאנו".

כהן מוסיף ואומר ש"בנוסף לשכר הלימוד יש גם הוצאות מחיה. "אשרת סטודנט מאפשרת לעבוד כ־20 שעות בשבוע. עם דרכון אירופי אפשר לעבוד משרה מלאה. אבל בשלוש השנים הראשונות של הלימודים הסטודנטים לומדים קשה מאוד, ואין להם זמן לעבוד. הם בעצם נתמכים על ידי ההורים".

בכמה סטודנטים מדובר?
"כיום כ־350־400 סטודנטים ישראלים יוצאים מדי שנה ללמוד רפואה בחו"ל. כ־10% מהם פורשים במהלך תקופת הלימודים. כ־60% מהסטודנטים שלומדים בחו"ל עוברים דרכנו. האוניברסיטאות שאנחנו עובדים איתן, לימודי הרפואה בהן מוכרים על ידי משרד הבריאות. כלומר, בתום הלימודים הסטודנט רשאי לגשת לבחינת הרישוי בארץ ולעבוד. בעבר, אגב, יצא מספר גבוה יותר של סטודנטים ללמוד רפואה בחו"ל, אבל החל משנת 2019, יכולים להגיש בקשה לבחינה הממשלתית ברפואה בישראל רק סטודנטים שלמדו את כל שנות לימודי הרפואה בבתי ספר לרפואה העונים לאחד הקריטריונים: בית הספר לרפואה מצוי באחת ממדינות ה־OECD; מדובר בבית ספר לרפואה שעבר תהליך אקרדיטציה (הכרה רשמית) של הפדרציה העולמית ללימודי רפואה (WFME) שמטרתו להבטיח את רמת ההוראה, ושבית החולים שבו נעשו הלימודים הקליניים עבר אקרדיטציה".

כהן ממשיך ומספר: "הסטודנטים לומדים רפואה שש שנים, חוזרים ארצה לתקופת סטאז' של שנה, ואחרי זה ישנה תקופת התמחות. לסטודנטים שלמדו רפואה בחו"ל יש בעצם שתי אפשרויות: האחת, לעבור לקראת הסטאז' בחינות רישוי לרפואה בישראל; האופציה השנייה היא לעשות את בחינת הרישוי האמריקאית, ה־USMLE, המורכבת משני שלבים".

כהן, שבעצמו למד רפואה בחו"ל, מסביר כי רוב הסטודנטים הבוחרים ללמוד בחו"ל, חוץ מתחושת הייעוד כמובן, עושים זאת כי לא התקבלו ללימודי רפואה בארץ. "תנאי הקבלה ללימודי רפואה בארץ הם הקשים ביותר מבין כל המסלולים האקדמיים", הוא אומר. "הפסיכומטרי, למשל, צריך להיות באזור 730־740 ובגרויות מעל 110 משוכלל. אלה שכן עומדים ברף הזה, יש להם גם בחינות אישיות שמסננות בערך 70%־80% מהמועמדים".

כדי להתקבל ללמוד רפואה בחו"ל, המועמדים אמורים להיות בעלי בגרות מלאה ולעבור מבחני כניסה במקצועות כגון: ביולוגיה, פיסיקה, אנטומיה, פיזיולוגיה. לשם כך רבים מהם צריכים ללמוד במכינות שמכינות אותם לקראת המבחנים הללו. אם מחשבים את כלל העלויות, כדאי להוסיף לכך גם את עלות המכינה. "אצלנו יש שלוש מכינות כאלה בשנה", מספר כהן. "עכשיו, למשל, מתקיימת מכינה לקראת בחינות שיתקיימו באפריל. באפריל תתחיל מכינה לקראת בחינות יולי. הן מיועדות לסטודנטים שמתכוונים להתחיל ללמוד בחו"ל באוקטובר 2020. נציגי האוניברסיטאות מחו"ל מגיעים לארץ לבחון את התלמידים".

מהי עלות המכינה?
"משך הקורסים הוא 12־18 שבועות, ובשלושת המחזורים הקיימים אצלנו בשנה לומדים כ־250 תלמידים. העלות היא 16,200 שקלים. הקורס מוכר על ידי משרד הבריאות בארץ. זה אומר שאפשר לשלמו מהפיקדון הצבאי".

כהן מוסיף ואומר: "אל לנו לשכוח שסטודנטים הלומדים בחו"ל אינם זכאים להקלות ולהטבות שסטודנטים בארץ זכאים להן, כמו בתשלומים לביטוח הלאומי, לביטוח בריאות ובתחבורה ציבורית.

מעבר לכך, על הסטודנטים הלומדים בחו"ל לשלם על טיסותיהם לביקורים בארץ לפחות פעמיים בשנה, וגם ויזת הסטודנט שלהם דורשת לא מעט אגרות. אני עושה המון פעילויות כדי שהסטודנטים האלה יחזרו ארצה ויעבדו כרופאים כאן, ולא יישארו לעבוד באירופה ובארה"ב, כי יש להם שם המון הצעות עבודה. אני מבקר את הסטודנטים פעמיים בשנה, כדי לראות אם מישהו מהם זקוק לתמיכה או לעזרה. פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר לאחרונה כי בתוך עשור אנחנו צפויים למחסור של 5,000 רופאים. צריך לתת לסטודנטים הלומדים בחו"ל תחושה שהם רצויים כאן בארץ.
אחרת – וזה כבר קורה – תהיה בריחת מוחות והחבר'ה האלה יישארו באירופה".

כהן מסכם ואומר ש"שנת לימודים לסטודנט בחו"ל, כולל שכר לימוד והוצאות מחיה, היא בסדר גודל של 80,000־100,000 שקל בשנה. את זה צריך להכפיל בשש שנות לימוד".
ייקח המון זמן להחזיר את ההשקעה הזאת.

"נכון, מבחינה כלכלית זו כביכול לא השקעה משתלמת, אבל בכל זאת זה עניין של יעוד. מי שרוצה ללמוד רפואה, לא רואה עצמו לומד משהו אחר. הורים בוחרים לעזור לילדיהם להגשים את החלום. רק אחרי הרבה שנים אפשר להחזיר את ההשקעה וגם להרוויח. זה מקצוע שתמיד נדרש, ובסופו של דבר גם משלמים טוב לרופאים מומחים. זו הוצאה רצינית בשביל ההורים ולא כולם יכולים להרשות זאת לעצמם".

לקצר תהליכים
אסף ברדח, סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי בחברת GMT"יש כמה שיטות להעביר כסף ממדינה למדינה. אחת מהן היא העברה בנקאית", אומר אסף ברדח, סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי בחברת GMT, המתמחה בהעברות כספים לפרטיים מהארץ לחו"ל.

"הורה יכול להעביר מחשבונו בארץ לחשבון הילד בחו"ל. בשלבים הראשונים, כשהילדים עדיין לא הספיקו לפתוח חשבון, או כשרוצים העברה מהרגע לרגע, אפשר לעשות זאת דרכנו. יש לנו 250 סניפי זכיינות בארץ, ואנחנו עובדים עם כל המדינות שמדינת ישראל מאפשרת על פי החוק להעביר אליהן כסף. יש לנו 350 אלף נקודות ברחבי העולם שמאפשרות קבלת כספים. תוך דקות מרגע העברת הכסף על ידי ההורה, הסטודנט יכול מיד לגשת לסניף הקרוב אליו ולקבל את הכסף במזומן, ללא צורך בחשבון בנק. מדובר בעמלה של 1%־2% להעברה לשולח".

ברדח מוסיף ומספר: "באופן כללי, עסקאות 'תמיכה בבן משפחה' הן עסקאות למוטב קבוע (בן/בת, נכד/נכד וכדומה) בסכומים של 600־900 דולר בחודש בממוצע. העברות בסכומים גבוהים מחייבות: בירור הקשר שבין המעביר למוטב, סיבת ההעברה, אסמכתה על מקור הכסף ועמידה בדרישות מס הכנסה. אם נתייחס למשל לכמה מהמדינות שבהן סטודנטים ישראלים לומדים רפואה, כי אז, על פי נתוני חברת GMT לשנת 2019, ישראלים העבירו בבמוצע: לצ'כיה 2,960 שקל בחודש (כ־770 אירו); לליטא 2,400 שקל בחודש (כ־630 אירו); ולקרואטיה 1,800 שקל בחודש (כ־473 אירו)".

עידן רפאל יצחק, 23, מאור יהודה, לומד כרגע במכינה לקראת מבחני קבלה לרפואה בחו"ל. הוא מתלבט בין הפקולטה לרפואה בזגרב שבקרואטיה לבין אחת האוניברסיטאות בצ'כיה. "אני רוצה ללמוד רפואה, זה חלום ילדות", הוא מספר ומוסיף ש"בארץ מאוד קשה להתקבל מבחינת תנאי הקבלה. זה אפשרי, אבל מבחינת זמן הקבלה, זה ייקח לי יותר זמן. אם למשל אני רוצה ללמוד בארץ, אני צריך לעשות פסיכומטרי, לשפר בגרויות. גם ככה הלימודים הם ארוכים, אז בחו"ל, לפחות, אני יכול לקצר את תהליך הקבלה".

הטבלה לא משקרת 

עלויות שנתיות של לימודי רפואה בחו"ל:

הונגריה:
שכר לימוד: 63,000־68,000 שקל (תלוי באוניברסיטה)
מחיה: כ־45,000 שקל

צ'כיה:
שכר לימוד: 40,000־60,000 שקל (תלוי באוניברסיטה)
מחיה: כ־35,000־40,000 שקל

ליטא:
שכר לימוד: כ־42,000־48,000 שקל
מחיה: כ־30,000 שקל

קרואטיה:
שכר לימוד: כ־46,000 שקל
מחיה: כ־30,000 שקל

פולין:
שכר לימוד: כ־44,000־58,000 שקל (תלוי באוניברסיטה)
מחיה: כ־35,000 שקל

סלובקיה:
שכר לימוד: כ־36,000־40,000 שקל
מחיה: כ־40,000 שקל

רוסיה:
שכר לימוד: כ־16,000־37,000 שקל (תלוי באוניברסיטה)
מחיה: כ־30,000 שקל

רומניה:
שכר לימוד: כ־20,000־23,000 שקל
מחיה: כ־30,000 שקל

לטביה:
שכר לימוד: כ־35,000 שקל
מחיה: כ־27,000 שקל

איטליה:
שכר לימוד: כ־8,000 שקל (באוניברסיטה ציבורית); כ־80,000 שקל (באוניברסיטה פרטית)
מחיה: כ־50,000 שקל

 

טקסט: אילנה שטוטלנד

תמונת הכותרת: Unsplash

סגירת תפריט